• Sivan Okavi

כאב כשער להתבוננות

העולם מפגיש אותנו עם אין סוף מצבים בהם מתאפשר לנו לבחון את עצמנו,

את האהבה, ההתפתחות, האמת, הכנות שחשבנו לעצמנו שהנה אנחנו כבר שם.


כל כאב שנע בתוכנו - מטרתו היא אחת -

להעיר, לנענע וללמד אותנו.

לחזור ולהרגיש.

אפשרות להתבוננות, על הדפוסים שלנו, על הסיפורים ולפרק אותם, לכדי תחושה פיזית ומה שמתקיים במציאות.

לאפשר לנו להפגש ולנקות את הזכרונות שנשארו בנו, מהטראומה שחווינו, מהילדות, מגלגולים קודמים, מהזכרון הקולקטיבי


האם אעדיף להניח את התחושות בצד או להשליך אותן על מעשים של אחרים?

להאשים ולהתקרבן

להזין ולהעצים את הנרטיב שבחרנו לעצמנו.

איך היא שוב דיברה אליי ככה?

למה הוא עוד פעם עשה ככה?

למה זה קורה לי?!


או אולי יש בי אומץ לחבר את הנקודות -

הנה אני שוב נפגשת עם הדבר הזה,

הנה שוב אני מאפשרת שיעשו לי את זה

הנה שוב אני מאפשרת שידברו אליי ככה.

מה זה בא ללמד אותי?

מה העולם משקף לי?


אתמול ביקשתי מכוחות גדולים ממני ללמד אותי כיצד להרפות, והנה קיבלתי שיעור.

התעוררתי עם כאב בלב, האגו המתוק שלי נפצע

עצב בבטן, גל רגשי שמתערבל בתוכי

והסיפור מראשי הקודח,

שיקוף לא נעים שמתקיים מחוצה לי אבל מאוד קרוב.


אז אני מרפה לזה, כי זה מה שביקשתי ללמוד.

צפה על הגל,

וגם צוללת,

זוכרת לנשום בין צלילה לציפה.

משתדלת שלא לפעול מתוך הכאב,

להמתין שהגל יחלוף.

מזכירה לעצמי משפט ששגור בפי בשיעורי yin

״לנוח באי-נוחות״ ולהיות בהודיה גם על הכאב,

כי גם הוא בסוף,

רק תחושה.


במילים של שולי רנד שאני מאוד אוהבת

״ מה התכלית, של זה הכאב - אם לא לנענע לי את הלב,

ששקע בתרדמה, וזה זמן רב - שלא החסיר פעימה״



לימים מלאים בהתבוננות ❤️

כי בסוף, התבוננות היא מהות התרגול





צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול